איך התמכרות לפורנו יכולה להשפיע על המצב הנפשי?

“יש זיקה עצומה בין התמכרות לפורנוגרפיה לבין דיכאון, וזה עובד לשני הכיוונים. ככל שאני משקיע יותר מאמץ בהפגה רגעית של מתח ולא בנייה אקטיבית של מערכת יחסים שיש בה אינטימיות רגשית וגם מיניות, כך אני חווה יותר בדידות, יותר סבל ויותר דיכאון. מן הצד השני, אנשים שסובלים מדיכאון הם בעלי סיכוי גבוה יותר לנסות לפתח מנגנונים של טיפול עצמי לטווח קצר ובכלל זה פנייה לפורנוגרפיה”.

יש אנשים שהם יותר מועדים לפתח התמכרות לפורנוגרפיה מאחרים?

“כן. אנשים שיש להם נטייה להתמכרות לכל מיני דברים וגם אנשים שיש להם איזושהי הפרעה פסיכיאטרית, למשל דיכאון, חרדה או הפרעת קשב וריכוז, נמצאים בקבוצת סיכון. בנוסף, אנשים שסבלו מטראומות, במיוחד טראומות מיניות בגיל צעיר, נמצאים בסיכון יתר, כי הם למדו מגיל צעיר להחליף אינטימיות במיניות”.

רק גברים מתמכרים לפורנו?

“לא, אבל היחס נוטה באופן מובהק לטובת הגברים. עם זאת, ייתכן שבהמשך יתגלה שהפער בין גברים לנשים הוא קטן יותר. נשים לא מדווחות על התמכרות לפורנו בגלל תהליכי ריצוי חברתי (צורך לרצות כדי להתאים לסטנדרטים של החברה). כשיש התנהגות שנחשבת ליותר ‘סוטה’ במגדר אחד, הסיכוי לא לדווח גדל. ראינו את זה גם במידה הנמוכה של פניית גברים בעקבות טראומה מינית, למרות שברבות הזמן אנחנו מגלים ששכיחות הפגיעות המיניות בקרב גברים גבוהה משכיחותה אצל נשים”.

האם ילדים ובני נוער גם יכולים להתמכר לפורנו? איך זה משפיע עליהם?

“אחת הבעיות הגדולות בימינו זה גיל החשיפה המוקדם לפורנוגרפיה. בארה”ב גיל החשיפה הראשון הוא חד-ספרתי, כלומר בבית ספר יסודי. ככל שגיל החשיפה מוקדם יותר, כך עולה הסיכוי לייצר תלות- כלומר, להתרגל לגירוי שנוצר עקב הפרשת דופמין המכונה ‘הנוירו-טרנסמיטור של העונג’. כשזה קורה בגיל צעיר, הסיכוי שלי להתרגש עד עמקי נשמתי מ’שבע דקות בגן עדן’ הוא הרבה יותר קטן. ואם מגיל מוקדם זה נהיה אינטנסיבי ואפילו כפייתי, זה עלול לבוא על חשבון של בנייה של מערכות יחסים מציאותיות בעתיד”.