העדות המטלטלת של מיה שם, שורדת שבי מתקופת המלחמה, לפיה נאנסה על ידי מאמן כושר שהשקה אותה בסם אונס – החזירה לסדר היום הציבורי את אחד האיומים השקטים והמסוכנים ביותר שמסתתרים במרחב החברתי שלנו.
סם אונס הוא לא סם של מסיבות בלבד. הוא לא טרנד ולא ״מועדון סגור״ של קורבנות. זהו כלי תקיפה – פיזי, נפשי ומיני – שמופעל לעיתים קרובות במכוון, תוך מחיקת יכולתו של אדם להתנגד, לזכור או לשלוט במה שקורה לו.
מהם סמי אונס?
מדובר בקבוצה של חומרים כימיים – כמו GHB, רוהיפנול או קטמין – שגורמים לטשטוש, אובדן שליטה, בלבול עמוק ולעיתים גם אמנזיה (אובדן זיכרון זמני). הם חסרי טעם, צבע או ריח – ומסיבה זו קשה מאוד להבחין בהם. הם מוחדרים לרוב למשקאות, ולעיתים מנוצלים לפגיעה מינית קשה כשהקורבן חסר הכרה או שליטה.
כך תזהו סימני אזהרה:
- תחושת סחרחורת פתאומית, גם לאחר שתייה מועטה
- אובדן זיכרון חלקי או מוחלט של שעות מסוימות
- חוסר שליטה פיזית (קושי לעמוד, לדבר, להחזיק חפצים)
- תחושת ניתוק מהמציאות או בלבול עמוק
כללי מניעה חשובים:
- לעולם לא לעזוב משקה ללא השגחה, גם לא לרגע
- לא לקבל משקאות פתוחים מאנשים זרים
- להשתמש בכוסות סגורות או עם מכסה באירועים המוניים
- לשים לב לחברים – ולהתערב כשמשהו נראה לא כשורה
התגובה לאחר פגיעה
החוויה היא קשה, מבולבלת ולעיתים גם מלווה בתחושת בושה או אשמה – למרות שהאחריות תמיד על הפוגע. במקרה של חשד לפגיעה:
- יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי
- לשתף אדם מבוגר או סמכותי שאפשר לסמוך עליו
- ליצור קשר עם עמותות סיוע כמו מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית או “אל-סם”
- חשוב להבין: אין סיבה להתמודד לבד
מנכ״ל עמותת “אל-סם”, אסף כנען, מתייחס לנושא:
״העדות של מיה שם שוברת שתיקה ציבורית שכולנו מוכרחים להקשיב לה. סם אונס אינו תופעת שוליים – הוא משקף מציאות חברתית מסוכנת, מתוחכמת ושיטתית. כחברה, עלינו לוודא שהנוער שלנו לומד להיזהר, לזהות – ובעיקר לדעת שיש לו למי לפנות.״
עמותת “אל-סם” פועלת לאורך שנים בטיפול וליווי של בני נוער ובני משפחותיהם בהתמודדות עם התמכרויות, סמים, טראומות נפשיות ופגיעות מיניות. לצד טיפול, העמותה מובילה גם מערכי הסברה ומניעה בבתי ספר ובקהילה
זכרו: אתם לא לבד. יש לנו מערכות תמיכה וסיוע זמינות 24/7.
לפרטים נוספים ותמיכה: 2338*
